ברוך הבא קורבן יקר. אין לי מושג איך הגעת לכאן וגם לך אין מושג איך אתה יוצא מפה. קיבצתי לכבודי מקבץ מייצג של סיפורים שכתבתי במשך השנים. העברית לא משהו, שגיעות כתיב בשפע, הומור ככה ככה וגם אין כיבוד. אז את/ה בטח שואל/ת את עצמך, מה את/ה עושה פה?!. מצחיק... כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול...

יום שלישי, 1 במאי 2007

לא כתובת ולא קיר

חזרתי הביתה והתיישבתי במרפסת עם כוס קפה, סיגריה ועיתון. בכותרת היה כתוב משהו על מבקר המדינה ולמטה אני רואה כתבה קטנה עם הכותרת "פצצה איראנית בתוך שנתיים". עכשיו תראו, זה לא שאני בן-אדם לחוץ. כשרבין נרצח, אני היחידי שלא ראיתי את הכתובת על הקיר. כששרון התאשפז , גם אז לא ראיתי את הכתובת על הקיר (כי הוא הסתיר אותה). כשדץ ודצה נפרדו, גם אז לא ראיתי את הכתובת למרות שהוא נראה קצת "נשי" והיא נראית כמו גבר אחרי "מהפך". כש"הבטלנים" הגיעו כמעט למקום האחרון באירוויזיון, גם אז לא ראיתי את הכתובת למרות ש... כן.... לא צריך להרחיב. כשרצחו את ג. יפית, דווקא כן ראיתי את הכתובת על הקיר. טוב, חזרה לענייננו. זה לא שאני מרגיש כ"כ מאוים מהאיראנים, סה"כ עומד בראש המדינה הזאת בן-אדם מאוד סימפטי שבכל הזדמנות שנותנים לו מיקרופון הוא מצהיר שהוא מאוד אוהב את ישראל והוא בכלל מעריץ גדול של שלווה ברטי והוא לא מפספס אף פעם את "רוקדים עם כוכבים". ממש אין מה להילחץ. חוץ מזה, אם זה כתוב בעיתון אז בטוח שמישהו כבר מטפל בזה. המשכתי לדפדף, קראתי את הספורט והלכתי להתקלח. בעודי מסבן את בית השחי, עלתה בי מחשבה. ראש הממשלה קצת עסוק כרגע בהעלמת ראיות, שר הביטחון קצת עסוק כרגע בממולאים לשבת ונשיא המדינה עסוק בלהסביר לגילה שאונס זה בכלל מאכל. אז אולי בעצם אף אחד לא ממש מטפל בזה???. אני שוב מדגיש, שנתיים זה המון זמן. זה 730 יום. 24 חודשים. 104סופי שבוע. 2 ימי הולדת. בשנתיים אפשר לראות את כל הפרקים של "שושלת" ואפשר להספיק לשמוע את כל הדיסקים של שלמה ארצי (כולל "האוסף"). אז שמישהו יעשה משהו! אשכנזי, חלוץ, ברגמן, גאידמק, מישהו? הצילו!!!! אני לא רוצה למות!


הסיפור נכתב במאי 2007, עברו מאז 4 שנים (כפול משנתיים) ואיפה הפצצה שהבטיחו? פשוט מנצלים את הפחד שלנו. תראו איזה מותק, נראה לכם הוא באמת מסוגל לפגוע בזבוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה