ברוך הבא קורבן יקר. אין לי מושג איך הגעת לכאן וגם לך אין מושג איך אתה יוצא מפה. קיבצתי לכבודי מקבץ מייצג של סיפורים שכתבתי במשך השנים. העברית לא משהו, שגיעות כתיב בשפע, הומור ככה ככה וגם אין כיבוד. אז את/ה בטח שואל/ת את עצמך, מה את/ה עושה פה?!. מצחיק... כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול...

יום חמישי, 1 ביולי 2010

משט הפלולה

השנה 1989 . "אני לא פותח את זה עכשיו!" אמר ניר והבעת אכזבה ניכרה על פניה של חווה. "אני לא מבינה, אתה מהבוקר מחזיק את החטיף הזה, אתה לא מתכוון לפתוח אותו?!". "כשאני יפתח אותו אני יכבד, בינתיים אני רק מסתכל על העטיפה!".  חווה התעצבנה "מה יש להסתכל על העטיפה, מה אתה קורא את הרכיבים התזונתיים?! אתה פשוט ילד קמצן ומעצבן!". ניר מיהר להתגונן "מה פתאום אני לא קמצן, את לא זוכרת שבקיץ שעבר כיבדתי את כל הילדים בטוויסט?". "בטח שאני זוכרת, אתה כיבדת את כולם רק אחרי שמוריה סיפרה שאבא שלה (שעובד בעלית) סיפר לה שבשביל לקבל את הטעם המיוחד של הטוויסט הם משאירים אותו שבוע שלם בשמש!". "כן?! כן?! אני בכלל לא קמצן! איך את מסבירה את זה ש.... טוב אני קמצן, אז מה!". "אנחנו יודעים שאתה קמצן, בגלל זה כל פעם שאנחנו הולכים ל"קפולסקי" אתה אף פעם לא רעב, ותמיד כואב לך הראש אז אתה מבקש כוס מים, אני לא זוכרת אפילו פעם אחת שהזמנת שוקוצ'ינו!". ניר התגונן "את כנראה לא זוכרת שחלב עושה לי כאבי בטן!". "כן בטח! כאבי בטן! ו"מק-דיוויד" למה כשאנחנו הולכים לשם, אתה אף פעם לא מזמין?". ניר הרגיש כמו ילד קמצן שדחקו לפינה ופרץ בבכי "טוב! אני קמצן! אני יודע זה מי שאני, מה אני יכול לעשות?!". הקטע מלמעלה מיצה את עצמו עד תום ואנחנו נאלצים להתקדם בזמן לשנת 2010.
"תגיד" אמרה עומרית "ראית את כל הדוסים האלה בטלויזיה, זה ממש כמו הקן הענק של הנמלים בבית שלי!". אלה המשיכה "כן זה ממש מפחיד, הם המונים! ומה שעוד יותר מפחיד זה שהם יוצאים להפגין על כל שטות! אמא מרעיבה את הילד שלה ויש הפגנה המונית! איך באמצע היום הם יכולים להרשות לעצמם לעזוב את העבודה ולצאת לרחוב?". עומרית מיהרה להגיב "איזה עבודה בדיוק?!". "איזו מצחיקולה אני" אמרה אלה "שכחתי שהם לא ממש עובדים. עדיין יפה לראות איך כולם עוזבים הכל ויוצאים להפגין, חבל שאנחנו לא עושים את זה אף פעם!". "איך בדיוק? נראה לך שאנחנו יכולים לצאת באמצע עבודה בשביל להפגין? אנחנו חייבים לעבוד כל הזמן אחרת מי יממן את הצבא, הממשלה, המשטרה וה.... דוסים?". אלה חשבה קלות ואמרה "את יודעת מה גיליתי?". "מה?" התעניינה עומרית "שאם את אוכלת עוגה יבשה עם כפית, אז יש לה טעם עוד יותר מחניק!". "וואו" הגיבה עומרית "אין לי ספק שפיסת האינפורמציה הזאת תשנה לי את החיים! אני גיליתי לעומת זאת שאין צורך ללכת לרופא שיניים בשביל לגלות שיש לך חורים בשיניים, אפשר פשוט לאכול טעמי, תאמיני לי את מגלה חורים במקומות שלא ידעת שהם קיימים!".  "תגידי" אמרה אלה "מה הקטע הזה עם המשט פלולה, לא יכלו למצוא שם אחר?". "זה לא פלולה, זה פלוטילה וככה אומרים משט באנגלית!"


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה