מאסט-אויל

"שלום" בירכתי והפקידה בדואר חייכה בנעימות בלתי צפויה "איך אני יכולה לעזור?". "אני רוצה לשלם את הדו"ח הזה ואם אפשר חצי בנקודות!". היא הסתכלה עלי מבולבלת "אדוני אתה לא יכול לשלם את הדו"ח בנקודות!". "למה לא?" תהיתי והמשכתי "אז למה זה טוב, כל צבירת הנקודות הזאת?! ויזה כ.א.ל  מצ'פרים, ישראכרט מפרגנים, לאומי כארד מפנקים ורק המשטרה מחלקת לנו נקודות שאין לנו מה לעשות איתם! כבר חצי שנה שאני אוסף נקודות ועכשיו מתברר לי שאני לא יכול לממש אותם?! פשוט בושה!". הפקידה הסתכלה עלי והיה נדמה לי שראיתי את ידה השמאלית  גולשת אל מתחת לדלפק כדי להדביק מסטיק אך פתאום קלטתי שהיא מחפשת את לחצן החירום. "גברת!" הרמתי את קולי "לא צריך לעשות פה סצנות! הנה הכסף! תחתמי לי ואני הולך! רק שתדעי שבשום מקום בארץ לא היו מתייחסים ככה לאלוף ישראל באכילת עבאדי 4 שנים ברציפות!". הפקידה הרימה גבה "אתה רוצה להגיד לי ...". "כן,כן, זה אני גברת!". "איך לא זיהיתי אותך?!" התביישה "אני חייבת חתימה לבן שלי, הוא מעריץ גדול שלך! לפני שנה הוא כמעט הלך לנו באמצע אימון! הוא דחף 3 עוגיות עבאדי בבת אחת ורק בנס הוא ניצל! אחי הוא כבאי אז הוא דחף לו צינור כיבוי אש לפה וככה הוא ניצל. אתה חייב להגיד לי איך אתה עושה את זה?". "תראי גברת" אמרתי בגאווה "יש פה הרבה טכניקה אבל רק שתדעי שמגיל צעיר אני מפתח את בלוטות הרוק שלי כך שהם מפרישות פי חמש רוק מהבן אדם הממוצע...". הפקידה בירכה אותי לשלום ואני יצאתי לי בחזה נפוח מזמזם לי את שיר הקיץ הידוע "אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אבל הגשם הפסיק והדמעות מחייכות, הן זולגות אל הקבר החם, רוקדות בכל העולם". המשכתי לי לחנות המשקאות. שם קבעתי להיפגש עם צוקרמן לקנות שתייה למסיבת רווקים של ג'ינג'י. להפתעתי הוא באמת הגיע! "מה קורה גבר?" הוא שאל ואני עניתי ב"מה המצב?" והוא השיב ב"איך הולך?" ואני הגבתי ב"הכל סבבה?" והוא ענה ב"אז מה ככה?" ואני הבנתי שהדיאלוג האיכותי לא מוביל לכלום אז נהייתי פרקטי ושאלתי "הבאת?" והוא הרים את ידו האוחזת בשקית הסופר-פארם בגאווה ואמר "אחד ווייט-מאסק כמו שביקשת!". הסתכלתי עליו באכזבה "מה ביקשתי?! אפילו רשמתי לך על פתק! להביא מאסק-אויל! כ"כ מסובך?!". צוקרמן שבין רגע הפך מגיבור בפני עצמו לסמרטוט בפני עצמי התייבש אך הגיב "למה בכלל כ"כ חשוב לך המאסק-אויל הזה? אז תשתמש בווייט-מאסק, מה זה משנה?". "תראה" אמרתי "כבר הסברתי לך, אבל למען הקוראים אני יסביר שוב. ובכן... מאסק אויל מיוצר מבלוטת הערמונית של אייל חרמן, כך מופק הריח של השמן הארומטי!". "או.קיי." ענה צוקרמן "אבל איך זה קשור למסיבת רווקים?!". קימצתי את שפתיי והנדתי את ראשי מצד לצד באכזבה "גם את זה כבר הסברתי לך, אנחנו הולכים למרוח את ג'ינג'י במאסק-אויל ולזרוק אותו מהאוטו באמצע יער איילים..."