ברוך הבא קורבן יקר. אין לי מושג איך הגעת לכאן וגם לך אין מושג איך אתה יוצא מפה. קיבצתי לכבודי מקבץ מייצג של סיפורים שכתבתי במשך השנים. העברית לא משהו, שגיעות כתיב בשפע, הומור ככה ככה וגם אין כיבוד. אז את/ה בטח שואל/ת את עצמך, מה את/ה עושה פה?!. מצחיק... כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול...

יום שלישי, 1 ביוני 2010

חג החטיף

היה זה יום חדש, השמש זרחה במלוא עוצמתה ובאופק ניתן היה לראות את עצי הברוש נעים לצלילי הרוח בהרמוניה מרשימה. ברקע נשמע רחש שקשוק המים הזורמים בשצף לאחר הפשרת השלגים ומספר ילדים שיחקו "אחת, שתיים שלוש דג מלוח" בדשא הגדול ליד המרכולית. צדי העכבר התעורר לקול טרקטור המטע שעשה דרכו לכיוון גן חצב לכבוד הקישוט המסורתי. הוא התיישב במיטתו, מתח את ידיו כלפי מעלה וחייך. "יום נפלא הולך להיות היום" הוא אמר לעצמו "היום חג השבועות! יום חג לעכברים" וזה כמובן אומר שהפחים יהיו מלאים בגבינות וכמו כל שנה נפגשים כל העכברים של הקיבוץ ליד הפח הגדול של חדר האוכל. צדי הגיח ממחילתו וראה שהכנות הקיבוץ לחג כבר בעיצומן. ערמות החציר כבר הונחו לצידי הבמה ואנשי סאונד הכינו את ההגברה לכבוד ההופעה של שרי בערב. "מעניין למה קוראים לה שרי?!" חשב צדי "איזה הורה יקרא לילד שלו על שם עגבנייה! דווקא מתאים לי לחגוג הלילה עם לעולם בעקבות השמש... אולי אני אפילו יזמין את אילנית מגרעין העכברים החדש אלי למחילה הלילה!". צדי היה מאושר "למה מגיע לי כל הטוב הזה!" חשב "כל היום לפנק, לפנק...". הוא יצא ממחילתו, השמיים הכחולים  ומזג האוויר הנעים הביאו אותו לשרוק את השיר הנודע "אני לא בן של מלך ואת לא נסיכה בסך הכל רציתי לתת לך אהבה". לפתע דודו החתול קפץ על צדי מאחור נגס בו בשיניו והחל לזלול את עבריו הפנימיים. לאחר שסיים ללקק את אצבעותיו, ישב לו בשמש לעכל את הארוחה וחשב "אחחח... איזה חג זה שבועות, אני מת על החג הזה!". בעוד הוא יושב לו מבסוט מהחיים הגיח מאחור חומי הלברדור. חומי קפץ על דודו והחל לצבוט אותו בפטמות "מי בא לאבא?! מי בא לאבא?". "די, תעזוב אותי" התבכיין דודו וחומי לא וויתר "תגיד חומי מלך השכונה או שאני צובט יותר חזק!". "די, נו... טוב חומי מלך השכונה, מבסוט". "לא שומעים, תגיד יותר חזק!". "טוב הנה לך... חומי מלך השכונה"...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה