הגביע הוא שלנו

"מה הקשר בין פסיכומטרי לחוכמה? אם אני הייתי שר החינוך הייתי מבטל את השטות הזאת?". דינה לשם שינוי החליטה לשתף פעולה "טוב. אז נגיד שביטלת את הפסיכומטרי, איך היית מתקבל ללימודים?". בועז השתהה קלות והשיב "למשל... לפי כמות הפעמים שנתקעת בלי נייר טואלט בשירותים אחרי שכבר יצקת עוגייה! זה הרבה יותר משקף חוכמת חיים!". דינה חייכה והמשיכה "רעיון מבריק אבל איך בדיוק אפשר לבדוק את זה?". "מממ....את צודקת, יש בעיתיות מסוימת, אז נגיד... אני יודע,  אפשר לעשות תחרות ריקודים סלונים ומי שמסכים להיבחן מראש לא לקבל אותו". "אתה מוזר" אמרה דינה "בטח גם לא מקובל עליך הדרך שמקבלים ספורטאים לאולימפיאדה". "אפרופו אולימפיאדה, יש עכשיו דיון על ספורטאים מקצועיים כמו טניסאים, אם מותר להם להשתתף באולימפיאדה או לא ואני שואל את עצמי... אם הם לא ישתתפו מי כן? אולי ראובן המציל בקפיצה למים או פנינה מהמכבסה בתחרות שחיית חזה במשקל כבד.... בכלל, האולימפיאדה לא מעניינת אותי, חוץ מריצת ה-100 מטר!". "מה מעניין בזה?". "ריצת 100 מטר משקפת את הטמטום של המין האנושי. אנשים משקיעים באימונים מפרחים בשביל לרוץ כולה 100 מטר שזה טמטום מסוג אחד ואח"כ חצי מהעולם יושב מול הטלוויזיה מרותק למשך 10 שניות, סליחה 9 שניות ו-43 מאיות השניה, איזה קשקוש. 10 שניות, את קולטת. אין טעם אפילו להביא פיצוחים ובירות!".  "והישראלים?! אנחנו יכולים להתחרות רק בענפים חסרי עניין כמו ג'ודו, סייף ושיט מפרסיות מדגם מיסטראל או ענפים שיש הרבה איראנים שמעדיפים להפסיד טכני מאשר להתמודד מול ישראלי". דינה הרגישה שבועז נכנס למונולוג בלתי ניתן לעצירה וכל מה שנשאר לה זה לשים "קפיץ" דמיוני מתחת לסנטר וכך עשתה ובועז המשיך בקדחתנות. "סייף, מה מעניין בזה? לקחו את תחרויות האבירים של ימי הביניים והרסו אותם לגמרי! רואים שתי מומיות בלבן עם חרבות אלסטיות מגומי ואף אחד לא מבין מי מנצח, פעם היה ברור לכולם שזה ששוכב על הרצפה בלי הראש הוא המפסיד! וזריקת קידון?! למה זה טוב? נראה אותם פוגעים באיזה אנטילופה בערבות אפריקה, זאת חוכמה! חוץ מזה,  אם כ"כ חשוב לכם מדליה, לכו ל"זלצר" ותקנו מדליה ב-10 שקל, תוסיפו עוד 15 שקל והוא גם יחרוט לכם מה שאתם רוצים. אפשר לחשוב שאלה שזוכים במדליה אח"כ יוצאים לאיזה מועדון לסיבוב דאווין. לא! הם משאירים את המדליה בארון הגביעים  בבית ואף אחד לא רואה את זה כי הם כל הזמן מתאמנים אז גם ככה אין להם חברים". בועז נכנס לאקסטזה והמשיך בזמן שהקפיץ של דינה כבר התחיל לחרוק "את יודעת מה הכי מעצבן?" שאל בועז ודינה השיבה "אני יודעת אבל אני לא רוצה להגיד". "הכי מעצבן שמתחילים סיפור והוא לא מוביל לשום מקום ועוד בסוף קוטעים אותו ככה סתם פתאום...". "לא" השיבה דינה "זה דווקא מתאים לי."