השוטר הסקפטי

"אתם לא מאמינים איזה כאבי בטן יש לי, אכלתי עכשיו סלט ובא לי למות! השפרצתי מינסטרונה כבר 4 פעמים בשעה האחרונה!" התלוננה זהבה והתקפלה כמו שמוליקיפוד. משה האיכפתי הביע עניין "אני אומר לך זה הכרוב, קראתי על קונספירציה שחברת טבע מייבא עכשיו כרוב מקולקל מסין כי הם נתקעו  עם עודף מלאי של קרבוסילן! רק שתדעי אני אלוף בסלטים! הסוד בסלט טוב זה במינון המדויק של כל ירק וצורת החיתוך, אני יכול להכין לך שני סלטים שונים לגמרי עם אותם מרכיבים בדיוק! אפילו עם אותו רוטב!". "טוב, הבנו" התעצבן נבט ועקץ "אז אם אי פעם יבוא לי ארוחת סלטים מפנקת אני יבוא אליך, אבל רק אחרי שתיגמר לי השלילה". "שלילה?" הופתע משה "איזה שלילה?". דני קפץ פתאום מהספה "מה לא שמעת? ספר, ספר לו נבט..." (דני כנראה נהנה לשמוע את הסיפור שוב ושוב). "מה יש לספר? חזרתי מהפאב ואיך שהגעתי הביתה קפץ עלי שוטר סקפטי ברכב סמוי וביקש לעשות בדיקת אלכהול!". "אבל אתה גר 100 מטר מהפאב וזה בתוך הקיבוץ!". "לא מדויק" המשיך נבט "זה 164 מטר". "אתה צוחק?!" משה הגיב בחוסר אמונה "וכמה יצא לך בינשוף?". "איזה ינשוף?! נראה לך שהסכמתי לעשות בדיקה?! אמרתי לו שאני לא סומך על הינשוף שלו אבל לא איכפת לי ללטף לו את התנשמת ואם הוא רוצה שאני יוכיח לו שאני לא שיכור אני מוכן לשחק מולו 7 בום!". "נו, והוא הסכים?" הסתקרן משה. "איזה הסכים?! הוא אמר שהוא לא יודע מה זה 7 בום אז הסברתי לו שאם הוא לא היה ילד כאפות מנודה, אז ילדים היו משחקים איתו ואז היינו נמנעים מכל האי-נעימות הזאת!". משה הניד את ראשו מצד לצד בשוק "מה והוא לא ויתר?". "איזה ויתר?! הוא אמר שהוא מריח אלכוהול ואני אמרתי שאני מריח רגשי נחיתות ואז הוא התחיל למלא טופס כלשהו ושאל אותי אם אני לוקח תרופות אז אמרתי לו שאני לוקח חיזוקית של הדס ותרופה נגד סקפטיות!". "נו ו... והוא התעצבן?" שאל משה ונבט המשיך "לא ממש לא, הוא שאל מה זה סקפטיות אז הסברתי לו כדוגמא שאני סקפטי אם הוא יודע למשל מי זה פרנק סינטרה!". משה הזדקר "וואי הוא בטח התעצבן!". "לא , ממש לא. הוא רק שאל מי זה פרנק סינטרה אז הסברתי לו שזה כמו דודו אהרון רק של הגויים! ואז אמרתי לו "אתה יודע מה?! לך הביתה, כך לך יום חופש. עבדת קשה היום ובתור הבוס שלך אני משחרר אותך מוקדם" ואז הוא הסתכל עלי במבט מבולבל כמו של צנונית שנקלע בטעות לסלט פירות ואמר "אבל אתה לא הבוס שלי!". ואני מיהרתי להנחית "חביבי, אני לא הייתי מעיז לדבר ככה לבוס שלי!" ואז הוא ממש התעצבן "אתה לא הבוס שלי!" הוא צעק עלי ואני כמובן הגבתי ב"אני כן הבוס שלך! למה מי משלם לך את המשכורת?! עכשיו בגלל שהרמת עלי את הקול אני מפטר אותך! תן לי את המפתחות של האוטו ואת האקדח ועוף לי מהפנים!". משה היה מרותק "נו תמשיך, תמשיך. ומה קרה אז?". "הוא נתן לי את המפתחות והאקדח והלך לתפוס טרמפים מהשער של הקיבוץ!". "אה" התפלא משה "אז בסוף לא שללו לך את הרישיון!". נבט עיקם פרצוף "זהו שלרוע מזלי הוא תפס טרמפים בחזרה לתחנה ושם הסבירו לו שאני לא באמת יכול לפטר אותו אז הוא חזר לקחת את האקדח, האוטו, הרישיון והכבוד העצמי שלו!". משה נזכר "אתה יודע ששמעתי שווסרמן חטף דוח על זה שהוא נסע ברמזור אדום?". נבט התעצבן "מה הקשר?! אני מספר לך ששללו לי את הרשיון בגלל שנסעתי 164 מטר בתוך הקיבוץ ואתה מדבר איתי על ווסרמן שנסע ברמזור אדום?!". "כן" המשיך משה "גם את ווסרמן תפסו בתוך הקיבוץ!". "בתוך הקיבוץ?! אבל אין רמזורים בתוך הקיבוץ!" התפלא נבט. "עכשיו יש! התקינו רמזור בין המכבסה לחדר הנצחה!". "אבל אין שם בכלל כביש, איך הוא נסע שם?" התפלא נבט ומשה נאנח "הוא נסע על קורקינט בלי קסדה!"