ברוך הבא קורבן יקר. אין לי מושג איך הגעת לכאן וגם לך אין מושג איך אתה יוצא מפה. קיבצתי לכבודי מקבץ מייצג של סיפורים שכתבתי במשך השנים. העברית לא משהו, שגיעות כתיב בשפע, הומור ככה ככה וגם אין כיבוד. אז את/ה בטח שואל/ת את עצמך, מה את/ה עושה פה?!. מצחיק... כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול...

יום חמישי, 1 בנובמבר 2007

לוקיקו והחלפן

"הציעו לי עבודה סופנית!" אמר חזי "כסף גדול ואתה כמעט ולא עושה כלום!". שימי הקשיב בהתפעלות וענה "נו, על מה מדובר?". "השכן שלי מהקומה התחתונה פיני, הכרת אותו?" שאל חזי "לא למה?". "הוא חלפן כספים והוא הציע לי להיות שומר ראש שלו והוא אמר שכמעט ולא צריך לעשות כלום ו...". שימי נהיה אדום, הוא תפס את חזי בשתי ידיו בחולצה ואמר "תקשיב לי ותקשיב לי טוב, לא מעניין אותי כמה כסף הוא מציע לך. אם אני שומע שלקחת את העבודה הזאת אני מספר לחדווה מהגרעין למה מוקי נעלם ושנינו יודעים מה זה אומר!". שבועיים לאחר מכן, כל החברה נפגשו אצל חזי בדירה. חזי גר בקומה השניה של איזה בניין מוזנח בדרום תל-אביב. רמי הגיע מהקיבוץ ליומיים במרכז ודותן הגיע בדיוק לביקור בארץ לכמה ימים אז קבעו כולם להיפגש בערב אצל חזי. חזי הכין קפה ודותן כבר התחיל להנחות את הערב עם סיפורים מעבר הקיבוץ, הוא התחיל בסיפור על העכברים במטגנת של החד"א והמשיך עם הסיפור הידוע על לוקיקו והרימון. נו הסיפור שהם ישבו איזה שבת כל החברה מחוץ לדירות חיילים ושיחקו עם רימון-דמה כשראו את לוקיקו מתקרב אמר שגיב "תראו, תראו קטע...". לוקיקו התקרב לשולחן ושאל "מה זה הרימון הזה?". שגיב השיב "הבאתי מהצבא" ובעוד הוא מדבר הוא מוציא את הנצרה. כולם התחילו "לכעוס" עליו. "מה אתה עושה? מה אתה דפוק? תחזיר את הנצרה!". "טוב טוב תירגעו!" אמר ועשה כדבריהם. לוקיקו כבר התיישב והשיחה זרמה לכיוונים אחרים אך פתאום שגיב שלף את הניצרה ו"בטעות" אף לא האיך שקוראים לזה... כולם כאילו נכנסו לפאניקה ושגיב ישר דחף את הרימון ללוקיקו דרך הצווארון לתוך החולצה. לוקיקו שהיה מתלבש מלוקק (מכאן הכינוי כמובן) היה עם החולצה מוכנסת טיפ טופ לתוך הג'ינס. הוא נהיה לבן כמו סיד והתחיל לרוץ לכל עבר בפאניקה מוחלטת כשהרימון תקוע בחולצתו. מזל שרמי היה מהיר כמו שד כי הוא היחידי שהצליח לתפוס את לוקיקו ולהשכיב אותו לדשא שירגע. ימים ושנים חלפו ועד היום לוקיקו טוען בחירוף נפש שהוא רץ עם הרימון רחוק בשביל להציל את החברה'. בקיצור, בעוד חזי כבר מכין עוד משהו לעשן, דפיקות בדלת "משטרה, לפתוח את הדלת!". חזי נבהל ואמר "שניה, אני מתלבש" וסימן עם היד לנקות מהר את כל השאריות. בואו רק נסביר שלנקות שאריות מהבית של חזי מצריך קצת יותר זמן, אבל את זה לא ממש היה. חזי פתח את הדלת ולנגד עיניו עמד שוטר חסון. "היה פה ניסיון לרצח בקומה למטה, מישהו פה שמע משהו?". חזי נרגע כשהבין שלא באו לחפש שטויות והגיב מהר "מה ירו בפיני החלפן?". "כן" אמר השוטר "אבל לא קרה לו כלום כי פגעו בשומר ראש!"


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה