"למה אתה צוחק?" שאלה לאה "מה נשאר לי לעשות? את לא מבינה שאני לא רוצה את העיתון שלכם יותר?! אני מתחנן שתבטלי לי את המנוי..." הסברתי והיא לא ויתרה "אני נותנת לך פה חצי שנה חינם פלוס חודשיים של "פינוק לזרנוק" ואתה לא רוצה לקבל?! אני לא מבינה". "רק שניה" עניתי "ומה קורה אחרי חצי שנה?". "אחרי חצי שנה אתה פשוט מתקשר לבטל!". "תראי לאה...פשוט זה לא" הסברתי בקול רגוע וסמכותי "לפי חישוב שלי אני כבר מופסד 40 דקות של חפירות ממך + עוד 27 דקות המתנה שיענו לי. מכיוון שתכננתי ללכת לחרבן ובגללך נאלצתי להתאפק שעה, עכשיו ברח לי פוק-עם-שלוק, תוסיפי לשעה המבוזבזת מכנסיים עם שלשול ולא נראה לי שזה שווה חצי שנה עיתון חינם!". חשבתי שהמשפט האחרון יביא לי סוף סוף את סיום המנוי המיוחל אך לא הארכתי כראוי את לאה "מלכת המנויים" של שירות הלקוחות. "בדיוק בשביל זה אתה מקבל ממני חודשיים מתנה של "פינוק לזרנוק"!" "לא רוצה פינוק לזרנוק! מה זה בכלל פינוק לזרנוק?!" התעצבנתי אך לאה כנראה חיכתה לרגע הזה והסתערה במלוא הכוח "פינוק לזרנוק זה מגזין כבאות רב תחומי עם כתבות שטח מתחנות כיבוי בכל העולם, בין היתר יש הורוסקופ שבועי ורכילויות מעולם המדע ובנוסף יש פינת המלצות כביסה... אולי תוכל לקרוא המלצות לניקוי השלשול מהמכנסים". קטעתי אותה "לאה, לאה, לאה" עד שהיא נעצרה והבנתי שאני צריך לעבור לטונים אחרים "תקשיבי לי טוב טוב יה שרמוטה מוצצת, אני לא רוצה את העיתון המסריח שלכם אפילו לא בחינם! אפילו אם אני אהיה תקוע על אי בודד עם העיתון שלכם, אני יעדיף לנגב את התחת עם סרפדים, את מבינה?!". "טוב טוב תרגע" ענתה לאה ברוגע "אז אני מבינה שאתה חובב טבע, איזה קטע בדיוק מעדכנים אותי שאני יכולה גם לתת לך מנוי חינם ל"פשוש על הברוש" מגזין הציפורים של האיים הקנריים...". ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה