ברוך הבא קורבן יקר. אין לי מושג איך הגעת לכאן וגם לך אין מושג איך אתה יוצא מפה. קיבצתי לכבודי מקבץ מייצג של סיפורים שכתבתי במשך השנים. העברית לא משהו, שגיעות כתיב בשפע, הומור ככה ככה וגם אין כיבוד. אז את/ה בטח שואל/ת את עצמך, מה את/ה עושה פה?!. מצחיק... כי זה בדיוק מה שאני רציתי לשאול...

יום שלישי, 1 בדצמבר 2009

מרפא בגזים

"מצאתי פתרון לבעיות הגב שלך!" הכריז חמי ורון הזדקר בהתעניינות מרובה. "שמעתי על בחור במרכז שהוא מרפא בגזים ואומרים שאחוזי ההצלחה שלו מעל 115 אחוז, דודה שלי הלכה אליו והוא סידר לה את המפרום!". רון התעניין "מה זה מפרום?" וחמי מיהר להסביר בביטחון של רופא ותיק "זאת החוליה הרביעית בעמוד השדרה וכשהיא זזה זה גורם לקטרזיס". מוטי שישב בצד חשב לעצמו "כשאתה אומר משהו בנושא שאף אחד לא מבין בו, אבל אתה אומר אותו בבטחון רב, אף אחד לא מפקפק באמינותו כמו שכששברתי את היד בכיתה ב' הרופא אמר שהוא צריך למדוד לי חום בתחת. לא יודע מה הקשר בין היד השבורה לחום בתחת אבל מי אני שאתווכח עם רופא?!".
רון שסבל מבעיות גב חמורות וניסה כבר כמעט הכל מכוסות רוח ועד אבני חיימדלעך, התעניין מאוד ושאל "כמה עולה המרפא בגזים הזה?" וחמי מיהר להשיב "אני חושב שפגישה עולה 2000 שקל אבל הוא נותן אחריות לכל החיים ואתה יכול לחזור אליו כמה פעמים שאתה רוצה". רון המשיך להתעניין "מה זה בכלל מרפא בגזים?" וכמובן שחמי שמח להסביר "אתה מכיר את זה שמסתכלים לך על כף הרגל ולפי זה קובעים שיש לך בעיה בכבד וקרע בטחול?! אז המרפא הזה מזהה את הבעיות לפי הגזים!". רון היה צריך הסבר נוסף "איזה גזים?" וחמי לא הבין מה לא ברור  "אתה מפליץ והוא עושה דיאגנוזה בעזרת חוש הריח, תחשוב שאם בצפייה בכף רגל אפשר לזהות בעיות בטחול אז כמה דברים אפשר לגלות מנתונים של פוק אחד!". מוטי שעד עכשיו שתק לא יכל להתאפק עוד "אם אתה תלך אליו, אני יודע בדיוק מה תהיה הדיאגנוזה.. הוא יגיד שהאוכל של אמא שלך נוראי ושתפסיק לאכול צנוניות". אחרי גיחוך קל, המשיכה ההתעניינות מצד רון "מה קורה אם אני נפגש איתו ולא יוצא לי פלוץ, הוא מחזיר לי את הכסף?". מוטי התערב שוב "כל הסיפור הזה נשמע לי הזוי מהתחת! עוד אחד שמנצל את הבעיות של אחרים לעשיית קופה". חמי התעצבן "לא כולם רמאים, חוץ מזה אם הוא רמאי אז איך זה שבאתר שלו יש מלא המלצות ממפורסמים?!" . "כמו מי?" התעניין מוטי. "אורן זריף, עזמי בשארה, ג.יפית, חני נחמיאס, דפנה ארמוני ועוד מלא שאני לא זוכר...". "אתה רוצה להגיד לי שדפנה ארמוני הפליצה עליו והוא נשאר בחיים?!". מנחם שהוזעק לסיפור עקב הרמה הנמוכה נכנס לחדר ברוח סערה "מי קרה לי?" כולם הסתכלו אחד על השני בתדהמה ומוטי פתח את הפה "אף אחד לא קרה לך ומי אתה בכלל?". "נעים מאוד, אני מנחם מציל הסיפורים ומזעיקים אותי כל פעם שהסיפור יורד מתחת לקו האדום, כמו הכינרת!". חמי, מוטי ורון הסתכלו אחד על השני בתדהמה ורון היה הראשון להגיב "טוב אז מה עושים עכשיו?". מנחם מציל הסיפורים תפס פיקוד והסביר "קודם כל, בואו נעשה קצת סדר בדמויות" הוא הסתכל על רון והמשיך "אתה רון, חוץ מבעיות הגב לא ממש תרמת לסיפור עד עכשיו אז מבחינתי אתה יכול ללכת!". מנחם הקיש באצבעותיו והופ רון נעלם. (דבר הסופר – לא מקובל עלי שבעברית אין מילה מסודרת לפעולת ההקשה באצבעות שמתבצעת בעזרת האגודל והאצבע, פעולה זאת מבטאת קריאה מזלזלת למלצרית, רעיון שצץ במוחו של אחד או ליווי קצב למוזיקה. במקרה שלנו, פעולת הנקישה מסמלת את היעלמותו של רון). נחזור לסיפור. מנחם המשיך "אתה חמי, הרעיון של מרפא הגזים היה מתחת לכל ביקורת ורק על זה אתה מסולק מהסיפור ואתה מוטי..." מוטי הביט בפחד "אתה מוטי, מסולק מהסיפור רק בגלל שיש לך חברים ממש מטומטמים". מוטי וחמי נעלמו מהסיפור אף הם ומנחם נשאר לבד.
הוא הדליק מדורה, התיישב והתחיל לספר: "one time in band camp…"-


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה