כולם הלכו לג'מבו

"מה שלום ערן?" התעניין בני ואבנר (אבא של ערן) ענה באנחת תקווה "הוא עדיין בטיפול נמרץ, אבל הרופאים אומרים שהוא ילד חזק והוא ייצא מזה..." בני שם את ידו על כתפו של אבנר (ברגעים כאלה קצת מגע גברי לא מזיק!) "יהיה בסדר, אנחנו לצידכם!". אבנר נאנח... "הייתי צריך להקשיב לרותי, היא אמרה מהתחלה שלשלוח ילד בן 7 לתכנית ריאליטי זה מתכון לאסון, מה עשיתי?!" ופרץ דמעות זלגו מעיניו כמו מפל סער באביב.  "אתה לא אשם!" ניסה בני לנחם "יהיה בסדר, אל תדאג. שמעתי שהוא כבר התעורר. זה נכון?". "כן. הוא התעורר לכמה שניות וכל מה שהיה לו להגיד זה "אני רוצה לג'ימבורי של קרן". אם הוא רק היה יודע שזה מה שכמעט הרג אותו?! אבל אתה יודע על מה אני הכי כועס על עצמי?"!". "מה?" התעניין בני ואבנר כמובן המשיך "הכתובת הייתה על הקיר! מהרגע הראשון שראיתי אותם ידעתי שמזה קשה מאוד לצאת חי!". "מה.... הם ממש גדולים?" התעניין בני. "הרבה יותר ממה שאתה חושב, תחשוב שלקח 5 דקות להוציא אותו משם כשאני וצביקה מושכים אותו מהרגליים, משה מושך מאחורה ויהורם מושך אותו בשיער!". "מה אתה אומר, ממש כמו משוך בגזר, אה? ומה מתי כספי עשה כל הזמן הזה?". "מתי? הוא נשאר לשבת עם אותו מראה אדיש, מזמזם כלבלב הוי בידי בם בם!". "וקרן?" שאל בני וגידי מיהר להשיב "מה היא כבר יכולה לעשות?. הילד נתקע לה שם בין השדיים!"