"מה זה, אתם עושים
פונדו?" שאל בנצי בהתלהבות בעוד ריר סמיך החל מטפטף מפיו למראה סיר השוקולד. מושיק
ויואל הסתכלו על בנצי ויואל מיהר לצנן את ההתלהבות "לא בנצי, אנחנו מצפים
וופלים בשוקולד". "וופלים בשוקולד?" התפלא בנצי והסתכל על חבילת
הוופלים הפתוחה "אתם לא חושבים שאם עלית היו חושבים שציפוי שוקולד ישדרג להם
ת'וופלים, הם היו עושים את זה מראש?". מושיק (העאלק קונדיטור) מיהר להסביר
"אתה, לא מבין כלום! הוופלים האלה נשארו פתוחים איזה יומיים והם כבר לא
טריים!". "או קיי" קטע בנצי "ואתה חושב שאם תטבול אותם בשוקולד,
הם יחזרו לימים היפים בהם היו פריכים וצעירים וארוזים כמו חיילים בעטיפת הצלופן
האטומה?". "לא" מיהר מושיק להסביר "אבל אחרי ציפוי השוקולד
ועוד שבוע בחוץ ומה קיבלת?!...... טוויסט!". בנצי קימץ את שפתיו והביט כלפי
מעלה כאילו מדמיין את המוצר המוגמר.... ואמר "תארו לכם שהופכים את הפירמידה
ושמים את העשירים בתחתית והעניים שולטים בעולם, לא יכול להיות רעיון
מבריק?!". יואל חשב לרגע על הרעיון והחליט שמצאנו נושא ראוי לחפירה "אז
אתה רוצה להגיד לי שאבנר ההומלס בעצם יכול לשלוט מעל כולנו?". "כן למה
לא?". "למה לא?, אם הוא ישלוט הוא ייקח את כל הכסף מהעשירים!".
"כן" הסביר בנצי "אבל אז הוא יהיה עשיר וירד בחזרה לתחתית
הפירמידה....". שתיקה ארוכה אפפה את החדר, זבוב טועה שנקלע לסצנה, נרדם על
הקיר ונפל ומנורת החיסכון (המותקנת בשנדליר הלבן שנקנה באחת מעשרות חנויות התאורה הפזורות ברחבי קריית שמונה) שאלה את עצמה
האם חייה החסכוניים מבוזבזים על חבורת מטומטמים וכמה הייתה מעדיפה לחיות חיי מנורת
ליבון רגילה שמתה בגיל צעיר אך אינה צריכה להיות עדה לכל כך הרבה זיוני שכל....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה