בר אקטיבי

"גם לכם נראה שהתנהגות העורבים מוזרה לאחרונה?" שאל מור בהתלהבות מהולה בדאגה של חובב צפרות מתחיל ובנצי מיהר להגיב "העורבים מתנהגים מוזר? ואנחנו? בני האדם לא מתנהגים מוזר?". מור קימץ את גבותיו כמנסה לרדת לסוף דעתו של בנצי "תמשיך....". בנצי שמח על ההזדמנות שניתנה לו והחל לחפור בלהט "לדוגמא, עכשיו חזרתי ממימונה אצל ההורים של יעל, אתה יודע כמה ריבות היו שם לצד המופלטות?! ריבת חציל, ריבת בצל, ריבת שזיפים, ריבת תות, ריבת אפרסקים, ריבת קוסקוס, זה לא נגמר...". או קיי" התעניין מור "וזה נראה לך כל כך מוזר?". "כן, להכין 20 סוגי ריבה כשלכולם בדיוק אותו טעם נראה לי הרבה יותר מוזר מעורבים שפתאום החליטו לקפוץ על רגל אחת ולצעוק קרעעעע קרעעעע" (כאן נכנס חיקוי עלוב של עורב חולה בגזזת). "כן?" התפלא מור "ואיזה עוד התנהגות מוזרה יש לנו בני האדם?". בנצי שמח שניתנה לו האפשרות לחפור עוד "כך לדוגמא את סטטוס היופי!". "איזה סטטוס, על מה אתה מדבר?" התעניין מור. "איזה היגיון יש בזה שכל הכוסונים והכוסיות הם רזים כשרוב האנשים נראים כמו סופגניות?! למה שלא נחזיר את מוסכמות היופי של תקופת הרנסנס. בחורות מלאות היו הכי מבוקשות ואנשים רזים היו נחשבים לחולי שחפת?!". מור חשב לרגע, הביט למעלה ואמר "או קיי, אז נניח שמהפכת היופי שלך מצליחה, מה יעשו אנשים כמו בר רפאלי?". "בר רפאלי?! מי זאת בכלל?! סתם חולת שחפת מכוערת!". מור הסתכל על בנצי בפליאה "אה, הבנתי, המהפכה כבר התחילה....". בנצי נעמד והכריז "צעד קטן לאדם (השמן),  התרסקות ענקית לכוסון החולה!"